עת"מ 48829-07-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה בעניין הקצאת דיור ציבורי בישראל. העותרת לא עמדה בדרישות הדיור הציבורי כאמור בנוהל משרד הבינוי והשיכון, הכולל קריטריונים כגון דרי רחוב, הולדת שלושה ילדים ומיצוי כושר ההשתכרות. העותר לא קיבל את הקצבאות הנדרשות ולא הוכיח רמה יציבה של אי כושר השתכרות. בית המשפט הדגיש כי הקריטריונים לדיור ציבורי נחוצים לחלוקה שוויונית של משאבים מוגבלים בין משפחות במצבים קשים. באשר להליך הערעור, ציין בית המשפט סתירה בהחלטת הוועדה, שקבעה כי לא ניתן לערער על ההחלטה. עם זאת, על פי הנהלים הרלוונטיים, יכול היה העותר לערער על ההחלטה לוועדה גבוהה יותר. מאחר שחלפה למעלה משנה מהחלטת הוועדה, זכאי כעת העותר להגיש בקשה חדשה. היה על העותר לבקש תחילה שימוע בפני ועדת חריגים ולמצות אפשרות זו בטרם יפנה לבית המשפט. בנוסף, העותר לא סיפק מסמכים עדכניים דיים לתמיכה בטענותיו. בית המשפט התייחס גם לטענת העותר לאי כושר השתכרות ומצא כי לא המציא את האישורים הנדרשים. החלטת המשיב נמצאה סבירה, בהתחשב במכלול נסיבותיו של העותר ומשווה אותן למקרים אחרים. טענת העותר כי עניינו צריך להידון בפני ועדת חריגים בשל נסיבותיו האישיות לא התקבלה, שכן בית המשפט אינו המקום לבחון את סבירות הכללים. זאת ועוד, נימוקי המשיב התבססו על קריטריונים ספציפיים ובחנו בפירוט את בקשתו של העותר ואת נסיבותיו האישיות. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והומלץ לעותר להגיש בקשה חדשה לוועדה, בצירוף בקשה לשימוע בפני ועדת חריגים, במידת הצורך. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות לאף אחד מהצדדים.