ב"ש 1153/02

תקציר

בעניינו של המשיב שבבעלותו מספר חנויות החשודות בפעילות הימורים בלתי חוקית, ערכה המשטרה חיפושים בשלושה מועדונים: פקמן, לואר דיוק ודוכס עליון, לאחר קבלת צווים. עם זאת, התעוררו סוגיות פרוצדורליות, בעיקר בנוגע לנוכחותם של עדים במהלך חיפושים ולחוקיותם של חיפושים במקומות ספציפיים ללא צווים נפרדים. בית משפט השלום הורה תחילה להחזיר למשיב את המחשבים ושאר הפריטים שנתפסו בשל חיפושים פסולים והיעדר נוכחות עדים נאותה, כנדרש בחוק. תפיסת הפריטים על ידי המשטרה עמדה גם בפני בדיקה בשל תיעוד לא מספק, במיוחד בנוגע לבדיקות הקשורות לכאורה לפעילות הימורים. בערעור הפך בית המשפט המחוזי חלקית את פסק הדין הראשוני, והדגיש כי צו חיפוש יחיד המכסה מספר אתרים הוא קביל בהתחשב בקרבתם וקרבתם של המועדונים. בית המשפט הדגיש את הצורך בנוכחות עדים במהלך חיפושים כדי למנוע התנהגות בלתי הולמת פוטנציאלית ולהבטיח את אמון הציבור, והציע כי נציגים משפטיים יכולים לשמש כעדים כדי להגביר את השקיפות. בית המשפט התייחס גם לחששות בנוגע לחיפושים במחשב, וחיזק את העובדה שפעולות כאלה צריכות לכלול נוכחות של עדים ניטרליים כדי לשמור על יושרה. כמו כן, בית המשפט דן בתחולת הדין הפלילי הישראלי על הימורים מבוססי אינטרנט, וקבע סמכות שיפוט על עבירות המתרחשות בחלקן בתוך ישראל. נקבע כי אין די בטענות בדבר חוקיות ההימורים באמצעות האינטרנט כדי לבטל את החיפושים. בסופו של דבר, ההחלטה הדגישה את האיזון בין אכיפת החוק לבין כיבוד זכויות הפרט על פי חוק היסוד, תוך הקפדה פרוצדורלית והקפדה על פרוטוקולים משפטיים קבועים לשמירה על הלגיטימיות של ראיות שנאספו במהלך חיפושים.