ע"פ 5235/12

תקציר

המערער במקרה זה ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לגזור עליו ארבע שנות מאסר בגין שני אישומים של ניסיון שוד. האישום הראשון מתייחס לניסיונו של המערער לפרוץ לחלון חנות תכשיטים באמצעות מוט ברזל תוך שהוא מאיים על בעליו. הוא נמלט מהמקום לאחר שבעל החנות ביקש ממנו לעצור, אך חזר זמן קצר לאחר מכן ונכנס לחנות תכשיטים אחרת, הפעם כשהוא מנופף במוט ברזל ודורש מבעלי החנות למסור לו כסף או זהב. האישום השני מתייחס לאירוע זה, במהלכו התערב קצין משטרה ועיכב את המערער. למערער עבר של התמכרות לאלכוהול והימורים, והוא ייחס את מעשיו לתקופת משבר בעקבות מות אחיו. הוצע לו מקום בקהילה טיפולית, אך הוא עזב לאחר ארבעה חודשים, מה שבית המשפט ראה כחילוט הזדמנות זו. בית המשפט המחוזי התחשב בחומרת המעשים, בעברו הפלילי של המערער ובעונש המאסר על תנאי שנגזר עליו לאחרונה, והטיל עליו עונש של ארבע שנות מאסר לצד עונשים מקבילים נוספים. המערער טען כי מעשיו היו אימפולסיביים ולא העידו על כוונה אמיתית לשדוד את החנויות, וכי יש לראות בשכרותו גורם מקל. עוד טען כי העונש מופרז בהתחשב בכך שלא נגרם נזק. המשיב הדגיש, לעומת זאת, את מסוכנות מעשיו של המערער, את עברו הפלילי הקודם ואת המאסר על תנאי התלוי ועומד. עוד טענו כי העונש הולם ואין לראות בו חריגה ממדיניות הענישה. ערכאת הערעור הסכימה עם המשיב וציינה כי העונש אמנם לא היה מקל, אך הוא לא חרג באופן משמעותי ממדיניות הענישה והיה מוצדק בחומרת מעשיו של המערער, שהיו עלולים לגרום נזק משמעותי. עוד ציין בית המשפט כי החלטתו של המערער לעזוב את הקהילה הטיפולית הכבידה עליו. לפיכך, הערעור להפחתת העונש נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי נותר בעינו.