רע"ב 7318/08

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשתם של שני אסירים בישראל לחיות יחד בתא משותף. המבקש מס' 1 מרצה עונש של 15 שנות מאסר בגין עבירות מין בקטינים, ואילו המבקש מס' 2 מרצה עונש של שמונה וחצי שנות מאסר בגין אונס בנסיבות מחמירות ומעשה סדום, בין היתר. השניים חלקו תא במשך שלושה חודשים וביקשו להמשיך בכך לאחר שהושמו שוב באותו כלא. שירות בתי הסוהר סירב לבקשתם על סמך מידע מודיעיני שהצביע על קיום יחסי מין אסורים ביניהם. על החלטה זו הוגש ערעור בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, שדחה את העתירה וגרם למבקשים לערער. עם זאת, הערעור נדחה מאחר שבית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת שירות בתי הסוהר בנוגע להשמת אסירים, דבר שנעשה בדרך כלל בנסיבות חריגות ביותר. המבקשים טענו כי התפתחו ביניהם יחסי אב-בן וכי בכוונת המבקשת מס' 2 לאמץ את המבקשת מס' 1. מנגד, שירות בתי הסוהר טען כי החלטתו סבירה ונתונה לשיקול דעתו. השופט, לאחר ששקל את בקשת רשות הערעור, הסכים עם עמדת שירות בתי הסוהר ודחה את הבקשה, בנימוק של היעדר בעיות משפטיות עקרוניות או סוגיות בעלות חשיבות ציבורית כללית. פסק הדין מאשר, אפוא, את החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים ושומר על הפרדת האסירים, תוך הסכמה עם זכותו של שירות בתי הסוהר להפעיל את שיקול דעתו בהשמת אסירים.