ת"א 2297/03

תקציר

התובעים, חברי הנתבעת אגד אגודה שיתופית לתחבורה ישראלית בע"מ, תבעו סעד כספי והצהרתי לאחר שבקשותיהם לפרישה מוקדמת אושרו, אך לאחר מכן חזרו בהם. הנתבעים האחרים הם קרן הפנסיה של אגד, והממונה על שוק ההון במשרד האוצר. התביעה נובעת מביטול התקנות הישנות המסדירות את זכויות הפנסיה של חברי אגד, שהוחלפו בתקנות אחידות שלא אפשרו פרישה מוקדמת. התובעים טענו כי התקנות הישנות צריכות לחול עליהם, או כי אגד הפרה את התחייבויותיה החוזיות ופעלה בחוסר תום לב. הם תבעו פיצוי כספי בגין נזקי הסתמכות ועוגמת נפש. מנגד, טענה אגד כי לא נותרה לה ברירה אלא לחזור בה מהאישורים בשל שינוי התקנות, וכי לא נגרם לתובעים כל נזק. בית המשפט מצא כי התקנות האחידות חלות על התובעים, שכן הם טרם פרשו לגמלאות ולכן אין להם זכויות קנייניות או חוקתיות להטבות פנסיוניות. זאת ועוד, הסכם הפנסיה התקציבית בין אגד לתובעים היה שזור בתקנות הישנות, ובסיסו הושמט עם ביטולן. בית המשפט גם מצא את אגד התרשלה בכך שהציגה בפני התובעים כי השינויים בחוק אינם נוגעים להם. עם זאת, טענות התובעים לפיצויי הסתמכות לא הוכחו ברובן. לפיכך, נדחתה התביעה נגד קרן הפנסיה והממונה, בעוד אגד חויבה לשלם לתובעים סכומים משתנים של נזקים לא ממוניים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.