ע"א 27/10

תקציר

המקרה, גד חמד חמיד ואח' נ' סרי שאבלי ואח', היה סכסוך על הסכם סולחה, שיטה מסורתית ליישוב סכסוכים שבה נדרשה משפחת המערער לשלם פיצויים בעקבות אירוע קטלני בו היה מעורב אחיו המנוח של המשיב הראשון. ההסכם נחתם בשנת 1978, אך המערערת טענה בשנת 2002 כי כספי הפיצויים לא הועברו למשפחת המנוח, דבר שהוביל לטענת מרמה. המערערת ביקשה לקבל בחזרה את כספי הפיצויים, המוערכים בכ-700,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט מהליכים קודמים. בית משפט קמא דחה את התביעה, בנימוק של מספר סוגיות פרוצדורליות והיעדר ראיות לכך שהמשיבים אחראים להעברת הכספים. עוד קבעה השופטת כי נזקי המערער לא הוכחו. המערערת ערערה על פסק דין זה, אך ערכאת הערעור, המורכבת מהמשנה לנשיא אברהם אברהם, השופט אשר קולה והשופט יונתן אברהם, אישרה את החלטת בית משפט קמא. שופטי הערעור הסכימו כי יש לדחות את תביעתו של המערער, בעיקר בשל הימנעותו מלבקש ניכוי תשלום הסולחה בתיק הקודם בבית המשפט המחוזי והיעדר ראיות התומכות בטענותיו. עוד הסכימו השופטים כי אין לבטל את קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, לרבות תפקידם של חברי ועדת סולחה ואחריותו של המשיב. בנוסף, טענות הנזק של המערערת לא הוכחו. פסק הדין שניתן פה אחד הביא לדחיית הערעור והטיל על המערערת שכר טרחת עורך דין, שישולם למשיבים.