ת"צ 33461-11-09

תקציר

הפרשה נסובה סביב אפריקה ישראל השקעות, שהחליטה לרשום למסחר בבורסה בתל אביב חלק מאגרות החוב שלה, המכונות T-bonds, שהונפקו במקור באופן פרטי למשקיעים מוסדיים. הרישום בוצע במאי 2009, חמישה חודשים לפני מועד הפירעון של איגרות החוב. כמו כן פרסמה החברה דוח הצעת מדף ודוחות כספיים לרבעון הראשון של 2009. מסמכים אלה, יחד עם ראיון שהעניק מנכ"ל החברה לעיתונות, הציגו לכאורה כי החברה נמצאת במצב פיננסי איתן ויש לה יכולת וכוונה לפרוע את התחייבויותיה, לרבות אגרות החוב T. עם זאת, שלושה חודשים בלבד לאחר ההנפקה הודיעה החברה כי לא תפרע את האג"ח כמתוכנן, אלא תבקש הסדר חוב מקיף עם כל מחזיקי האג"ח שלה. המבקשים, משקיעים שרכשו את אגרות החוב לאחר רישומן למסחר, טענו כי מצגים אלה היו שקריים ומטעים, והסתירו את מצבה הכלכלי הקשה של החברה. לטענתם, החברה, שידעה שלא תוכל לפרוע את אג"ח ה-T, החליטה לרשום אותן למסחר כדי לאפשר למוסדיים, שהיו מודעים לקשיים של החברה, למכור אותן לציבור. עוד טענו המבקשים, כי החברה הסתירה מידע מהותי מהציבור במהלך שלושת החודשים שלאחר ההנפקה, בנוגע לסגירת מסגרות האשראי שלה על ידי הבנקים ואירועים חריגים נוספים שהשפיעו באופן דרמטי על כושר הפירעון שלה. לטענת המבקשים, אילו ידע ציבור המשקיעים את הנסיבות האמיתיות העומדות מאחורי הנפקת אגרות החוב T ואת מצבה הפיננסי בפועל של החברה, הוא לא היה רוכש אגרות חוב אלה או היה מוכר אותן בשלב מוקדם יותר. בית המשפט קבע כי המבקשים ביססו אפשרות סבירה להוכיח את טענותיהם, ואישר את התובענה הייצוגית בשם משקיעים שרכשו את אגרות החוב מסוג T בין הרישום למסחר ועד אוגוסט 2009, ומכרו אותן בין פרסום הדוחות הכספיים הקשים של החברה באוגוסט 2009 לאוקטובר 2009, מועד סיום המסחר באגרות החוב לפני מועד הפירעון. הקבוצה החריגה משקיעים שמכרו חלק מאחזקותיהם לאחר דוחות אוגוסט והותירה את השאר במסגרת הסדר החוב, וכן משקיעים מוסדיים, שכנגדם העלו המבקשים טענות נפרדות. המבקשים ביקשו פיצוי כספי בגין ההפסד הכספי שנגרם להם בעת מכירת אגרות החוב בעקבות פרסום הדוחות באוגוסט 2009. השופט שוכנע כי למבקשים סיכויי הצלחה סבירים, נוכח הפער הבלתי מוסבר בין דיווחי החברה במאי 2009 לבין מצבה בפועל באוגוסט 2009. הסברי החברה לגבי אירועים בלתי צפויים שהתרחשו בשלושת החודשים הללו לא היו מספקים ולא משכנעים. יתר על כן, השופט מצא כי טענות המבקשים מעלות שאלות משותפות של עובדה ומשפט, וכי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה והראויה ביותר לפתרון הסכסוך, המשרתת הן את האינטרס האישי והן את האינטרס הציבורי. המבקשים נמצאו כנציגים מתאימים של הקבוצה והתביעה הייצוגית אושרה. הנתבעים חויבו לשלם למבקשים 70,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.