רע"א 701/14

תקציר

המבקש, שסבל מפציעות במלחמת יום הכיפורים שהובילו לקטיעת רגלו הימנית ולפציעה קשה ברגלו השמאלית, ביקש להכיר בנכותו ביותר מ-100%. לאחר שהוכר כנכה בשיעור של 100% בשנת 1987, חלה הידרדרות במצבו של המבקש, והוא פנה בשנת 2012 בבקשה לבדיקה חוזרת של ועדה רפואית. הוועדה הרפואית הכירה בו תחילה כבעל דרגת נכות מיוחדת, אך החלטה זו בוטלה לאחר דיון חוזר. ערעוריו הבאים של המבקש לוועדה רפואית גבוהה יותר ולבית המשפט המחוזי לא צלחו. בית המשפט המחוזי קבע כי נכותו של המבקש אינה עומדת בדרישות למוגבלות מיוחדת לפי תקנה 5(א)(3) לתקנות הנכות. לאחר מכן הגיש המבקש רשות ערעור על פסק דין זה, אשר נדחה על ידי כבוד השופט ח' וינבאום וולצקי. השופטת קבעה כי הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית מעבר לאינטרסים של הצדדים הישירים, כפי שנדרש למתן רשות ערעור במקרים כאלה. השופטת הדגישה כי תקנות הנכות המיוחדת מפרטות באופן ברור את הקריטריונים לקביעת דרגת נכות מיוחדת, שאינם כוללים את מצבו של המבקש. זאת ועוד, השופטת ציינה כי מצבו של המבקש אינו מקיים את התנאים לאובדן תפקוד מוחלט כמפורט בתקנה 5(א)(4ב) לתקנות הנכות המיוחדת. משכך, הגיע השופט למסקנה כי הבקשה מוגבלת לנסיבות הספציפיות של המקרה ואינה מצדיקה רשות ערעור.