בר"ע 3347/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. פסק הדין המקורי הורה למבקשת, חברת תעופה, לפצות את המשיב בגין גניבת המצלמה הדיגיטלית שלו במהלך טיסה מוורשה לתל אביב. המצלמה נלקחה מהמשיב בשלב הצ'ק אין, שכן צוות חברת התעופה סבר כי מדובר בסיכון ביטחוני לתא הנוסעים. המשיב הצהיר על ערך המצלמה בפני קצין הצ'ק-אין וציין כי הוא מעביר אותה למזוודה שבאחריות חברת התעופה, אך היא נעלמה בכל זאת עם הגעתה לנתב"ג. חברת התעופה טענה כי יש להגביל את אחריותם לסכום המתקבל מהכפלת משקל המצלמה ב-115 שקל, כפי שנקבע באמנת ורשה משנת 1929. עם זאת, בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי הצהרתו של המשיב בפני הקצין, יחד עם מצג השווא של חברת התעופה כי הנוסעים יכולים לשאת מצלמות קטנות במטוס, משמעם כי חברת התעופה אחראית למלוא הנזק. רשלנות זו התרחשה לפני שהכבודה נמסרה לטיפולה של חברת התעופה ולכן, לדברי בית המשפט, לא נפלה תחת סעיף הגבלת האחריות באמנת ורשה. בקשת חברת התעופה לחופשה לצורך ערעור נדחתה בשל היעדר טעויות משפטיות גלויות בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט קבע כי הנסיבות הספציפיות אינן מצדיקות ערעור, מה גם שהמשיב לא היה מיוצג, והמקרה לא עורר שאלות עקרוניות או ציבוריות. חברת התעופה חויבה לפצות את המשיב בשווי המצלמה, ללא הוצאות נוספות, והפיקדון הוחזר למבקש.