רע"א 515/24

תקציר

החלטת בית המשפט מדגישה את הקריטריונים המחמירים למתן חופשה לערעור "גלגול שלישי", המוגבל למקרים חריגים העוסקים בשאלות משפטיות עקרוניות או במניעת עיוותי דין. במקרה זה, בקשת המבקשים לא עמדה בקריטריונים אלה. הסוגיה המרכזית נגעה למחלוקת על חובת אמות לשלם דמי שימוש וניהול במעברים מסוימים על בסיס ההסכמים החוזיים ודיני העשרה. בית המשפט קבע, כי הטענות החוזיות נסבו בעיקרן על פרשנותו של בית משפט קמא להסכמים, ללא ספק מעבר לאינטרסים של הצדדים. עם זאת, נמצאו ממצאים שגויים הקשורים לחוק העשרה. היא הבהירה כי גם אם קיים חוזה, דיני עשיית עושר יכולים לחול אם הוראות החוזה אינן שוללות במפורש או מכללא זכויות לפי דיני העששת. כמו כן, דן בית המשפט בשאלה מורכבת בשאלה האם על אמות לשלם אגרות לפי דיני הקניין הנוגעים לרכוש משותף ולשטחי שימוש משותפים. בעוד שהמקרה הצביע על פוטנציאל לשאלות משפטיות רחבות יותר על עשיית עושר ואינטרסים רכושיים, בית המשפט דחה בסופו של דבר את הערעור. היא ציינה כי המבקשים לא הצליחו להוכיח את חלקם היחסי של שכר הטרחה שעל אמות לשלם, נטל הכרחי לסעד ממוני, ובכך לפסול את תביעתם גם אם הייתה להם זכות לדרוש השבה. הוצאות נפסקו לאמות בגין הוצאות משפט.