בש"פ 8364/22

תקציר

בפסק דין זה בוחן בית המשפט את האפשרות לשחרר עצור בערבות או תחת פיקוח אלקטרוני ולא להורות על מעצר עד תום ההליכים. על פי סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי, יש להורות על מעצר רק כאשר לא ניתן להשיג את מטרות המעצר באמצעים מגבילים פחות. בית המשפט מתייחס לתקדים שנקבע בעניין גריב, ומדגיש כי יש לשמור על מעצר רק אם לא ניתן למתן חששות כגון בריחה, שיבוש הליכי משפט או סכנה באמצעים חלופיים. בית המשפט מדגיש כי בבחינת חלופות, תסקיר של שירות המבחן יכול להועיל, אם כי לא תמיד הכרחי. היא מכירה בכך שבעבירות חמורות, כמו אלה המיוחסות למערער של סחר בנשק ששימש לביצוע פיגועים, נדרש בדרך כלל מעצר עד תום ההליכים. עם זאת, בהתחשב בגילו הצעיר של המערער, היעדר עבר פלילי ומעורבותו המוגבלת בעולם הפלילי, מגיע בית המשפט למסקנה כי יש לשקול פיקוח אלקטרוני. בית המשפט מחליט לקבל תסקיר משירות המבחן כדי לבחון אפשרות זו לעומק. לפיכך, הערעור מתקבל, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת לבחון את האפשרות לשחרור בפיקוח אלקטרוני על סמך הדו"ח הקרוב, תוך השארת ההחלטה הסופית לשיקול דעתו של בית המשפט קמא.