פ"ל 4416-04-21

תקציר

על סמך הודאתו של הנאשם, הוא הורשע בעבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, האוסר על נהיגה בזמן פסילה. הוא גם ביצע עבירת ביטוח. לנאשם עבר קודם של 15 עבירות תנועה והוא מרצה כיום שלושה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירה קודמת מאותו סוג. נוכח הסכנה לשלום הציבור והזלזול בצווי בית המשפט, הדגיש בית המשפט את הצורך בענישה מחמירה בגין נהיגה בזמן פסילה. בהתחשב בנסיבות העבירה ובתכונותיו האישיות של הנאשם, קבע השופט את טווח הענישה המתאים. הם החליטו על קנס של 1,000 שקל או 20 ימי מאסר, פסילה בפועל מנהיגה למשך 18 חודשים, ועוד שישה חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים. השופט גם האריך את המאסר המותנה לשלושה חודשים והורה על שנת מאסר על תנאי, חובת התייצבות במפגשי שיקום ו-120 שעות עבודות שירות. השופט אימץ את המלצות שירות המבחן למבוגרים בשל פוטנציאל השיקום של הנאשם. לנאשם נמסר על זכותו לערער על פסק הדין בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ומיום 8.3.2023.