ת"פ 4884-07-22

תקציר

בית המשפט מצא את הנאשם אשם באי העברת ניכויי מס בסך של כ-430,000 ₪, המתפרשים על פני תקופה של כשנה וארבעה חודשים. נסיבות ביצוע העבירות יוחסו למצוקה הכלכלית שנגרמה עקב משבר הקורונה, שהביא בסופו של דבר לקריסת עסקיו של הנאשם. בית המשפט אמנם הכיר בהודאת הנאשם, בקבלת האחריות ובחרטה, אך ציין גם כי העבירות לא תוקנו במלואן. פסיקות קודמות הדגישו את חומרתן של עבירות כלכליות, כולל העלמות מס, בשל השפעותיהן המזיקות על הכלכלה והמרקם החברתי. בית המשפט שקל את הערכים המוגנים המושפעים מהעבירות, גובה המסים שלא שולמו, משך העבירות ונסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות אבטלה לאחרונה, חובות משפחתיים והיעדר עבר פלילי. עקרון ההלימות, המבטיח יחס מאוזן בין העונש לבין האשמה, יושם בקביעת העונש. בסופו של דבר החליט בית המשפט כי העונש ההולם נע בטווח שבין מאסר על תנאי לעשרה חודשי מאסר בפועל וקנס של 8,000 שקל עד 45 אלף שקל. בהתחשב בכל הגורמים, נגזרו על הנאשם חמישה חודשי עבודות שירות, שבעה חודשי מאסר בפועל (על תנאי למשך שלוש שנים), קנס בסך 22,000 ₪ והתחייבות בסך 25,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות נוספות לפי פקודת מס הכנסה. עונש המאסר הוא על תנאי, כלומר הוא יבוצע רק אם הנאשם ישוב לבצע עבירה בתוך שלוש שנים. כמו כן ניתנה לנאשם האפשרות להמיר את הקנס ב-30 ימי מאסר אם אין ביכולתו לשלם.