ת"א 1319-08-13

תקציר

פסק הדין דן בתביעת לשון הרע שהגישו מורי בית הספר היסודי אל-וספיה בנצרת נגד שני נתבעים בתקשורת בגין פרסומיהם, לפיהם המורים יצאו לחופשה בת 5 ימים בטורקיה באמצע שנת הלימודים ללא אישור, מה שסגר את בית הספר והותיר את התלמידים ללא לימודים. בית המשפט בחן האם הפרסומים מהווים לשון הרע והאם הנתבעים יכולים לחפש מקלט תחת הגנות האמת ותום הלב. השופט קבע כי מדובר בפרסומים שיש בהם משום לשון הרע וכי הנתבעים לא ערכו חקירה סבירה, לא אימתו את העובדות ולא הפרידו בין דעות לעובדות. הפרסומים ייחסו את סגירת בית הספר להחלטה בלתי מורשית של המורים, בעוד שהראיות הראו כי הוא נסגר בשל חופשה מתוכננת. עוד ציינה השופטת כי הנתבעים לא ניסו לברר את העובדות מהמורים או לפרסם תיקון לאחר מכן. לפיכך, הנתבעים לא היו זכאים להגנת תום הלב. עם זאת, השופט הבחין בין המורים שנסעו לטורקיה לבין אלה שנשארו בישראל, ואיפשר רק לראשונים לקבל פיצויים. התובעים המשתייכים לקבוצה זו נפסקו 30,000 ₪ כל אחד, ובסך הכל 360,000 ₪, לצד 40,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ורבע מאגרת בית המשפט בפועל. פסק הדין דחה את טענתה של תובעת אחת שלא נכחה במשפט, והשופטת החליטה שתביעתה נדחית.