ע"א 155/80

תקציר

עניינו של התיק נסוב סביב עובד שעזב את עסקי ייצור מנעולי הביטחון ואביזרי הדלתות של המערערים ופתח במיזם דומה, תוך שימוש לכאורה בסודות המקצועיים של המערערים. המערערים ביקשו למנוע זאת, אך בקשתם לצו מניעה זמני נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. הערעור לבית המשפט העליון, שנדון בבקשה לצו מניעה סופי, התמקד בחובתו של העובד לשמור על סודות מקצועיים. בית הדין קבע כי על העובד מוטלת חובה מוחלטת לשמור על סודיות הסודות המקצועיים, הנמשכת כל עוד הסודות אינם ידועים לציבור. חובה זו נובעת מיחסי עובד-מעביד ומתקיימת גם לאחר סיום ההעסקה. במקרה זה, סעיף הסודיות של הסכם העבודה פורש כחל רק במהלך ההעסקה, ובית הדין סירב להרחיבו עוד, מה גם שהמוצרים כבר היו זמינים בשוק. ההגבלה בת השנתיים שקבע ההסכם על עבודת העובד במנעולים נחשבה להגנה מספקת על זכויות המעביד, ובית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המערערים לצו מניעה זמני. הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך 5,000 ₪.