רע"ב 2410/93

תקציר

למשיב, המרצה עונש של 80 חודשי מאסר בגין עבירות שונות, לרבות איומים, תקיפה והחזקת סמים, עבר של הרשעות קודמות. במהלך חופשת מאסר בשנת 1992, הוא ביצע פשעים נוספים, שהובילו לעונש של 38 חודשי מאסר. בעקבות זאת, שירות בתי הסוהר הגדיר אותו מחדש כבלתי כשיר לחופשות עתידיות, החלטה עליה ערער בבית המשפט המחוזי. למרות התנגדות שירות בתי הסוהר והמשטרה, החליט בית המשפט, בראשות השופט אבן ארי, לתת למשיב הזדמנות אחרונה, בנימוק של תקווה להשתלבות חברתית מחודשת. עם זאת, העותרים ערערו על החלטה זו, תוך הדגשת הצורך לקיים שיקול דעת סביר של רשות ציבורית. הליך הבדיקה דרש לבחון האם רשויות הכלא שקלו כראוי את הגורמים הרלוונטיים לסירוב לחופשה. ערכאת הערעור לא מצאה פגם או חוסר סבירות בהחלטת רשויות הכלא לדחות חופשה נוספת, והדגישה כי השאלה אינה האם בית המשפט אהד מתן הזדמנות נוספת, אלא האם שלילתה אינה סבירה. הערעור התקבל, תוך ביטול החלטת בית המשפט המחוזי, כאשר בחינה עתידית של מעמדו של המשיב תתקיים פעמיים בשנה.