ת"א 17695-07-21

תקציר

התובעת הגישה תביעה נגד חברת הביטוח, בטענה לנזקי מים לדירתה בפברואר 2020, ודרשה תגמולי ביטוח על פי פוליסת הדירה. לא הייתה מחלוקת על קיומו של מקרה ביטוח, והנתבעת דאגה לייבוש הבית. השאלה המרכזית הייתה האם בדיקות הרטיבות שנערכו לאחר מכן שיקפו תיקון מוצלח, כפי שנטען על ידי הנתבעת, או שמא הבית נותר לח, כנטען על ידי התובעת. בית המשפט בחן בפירוט את תוצאות בדיקות תכולת הלחות שנערכו על ידי שתי מעבדות, ומצא כי הבדיקות שביצעה מדסט שיקפו את מצבו האמיתי של הבית – תיקון מוצלח – בעוד שהבדיקות שנערכו על ידי מכון התקנים לא ייצגו נאמנה את תכולת הלחות בבית. נטילת דגימות על ידי מדסט מחורים קיימים במהלך פעולת הייבוש נמצאה סבירה ולא פגומה באופן משמעותי, ולכן לא הצליחה להסביר את הפער בין תוצאות שתי הבדיקות. בית המשפט שקל ודחה גם הסברים אפשריים אחרים לתוצאות הבדיקה השונות, לרבות קיומו של מקור רטיבות נוסף, עבודות ייבוש שלא צלחו, שימוש במקלחונים שאגינותיהם פורקו והונאה מצד התובע. בעוד שהאפשרות של מרמה לא נשללה לחלוטין, בית המשפט קבע כי הנתבעת לא סיפקה ראיות מספיקות לכוונת מרמה מצד התובעת או בן זוגה. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעת הצליחה לתקן את הנזק, והורה לנתבעת לשלם לתובע 78,096 ₪, כולל פיצויים, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום זה חושב על סמך חוות דעת המומחים ובהתחשב בהוצאות הפיקוח, הדיור החלופי והפינוי והאחסנה. כמו כן חויב הנתבע לשאת בשכר טרחת המעבדה של התובע ובחלק משכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים.