בש"פ 1657/02

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתיק ערעור על רצח בעדה הדרוזית. חמישה אחים הואשמו ברצח בן זוגה של אחותם ואדם נוסף, ואילו גיסה הואשם בסיוע לרצח. הקורבנות, שהיו במערכת יחסים וחששו לחייהם לאחר שהמשפחה גילתה זאת, נמלטו לאילת אך שוכנעו על ידי המערערים לחזור בתואנות שווא. במקום זאת הם הובאו למטע זיתים, שם הכו אותם האחים והרגו אותם. בית המשפט המחוזי עצר את המערערים, אך הערעור ביקש לערער על החלטה זו. המערער 2 טען כי אין די ראיות נגדו, ובית המשפט דחה זאת בשל עדויות נוספות התומכות באישום. המערער 1, לעומת זאת, הצליח לטעון כי אין די בידיעתו השיפוטית במנהגי העדה הדרוזית כדי להוכיח את כוונתו לסייע ברצח. הראיות שהציגה התביעה, לרבות חוסר הסבירות של הטקס המוצע ומעשיו של המערער 1, לא הספיקו כדי להצדיק מעצר, אם כי נקבע כי יש צורך בתנאים מגבילים כדי להבטיח את הופעתו במשפט בשל היעלמותו ועברו הפלילי.