ע"א 9974/05

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על בעלות על חלקת קבר בהר ציון בירושלים. הפטריארכיה הארמנית טוענת לבעלות מלאה על החלקה, בעוד שהפטריארכיה הסיריאנית, הקופטית והאתיופית תובעות כל אחת רבע מהחלקה. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לטובת הפטריארכיה הארמנית, והכיר בבעלותה הבלעדית תוך מתן זכות ביקור לקהילות האחרות. הפטריארכיה הסיריאנית והקופטית ערערו על החלטה זו. ערכאת הערעור דחתה את הערעור ואישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הוא מצא כי הפטריארכיה הארמנית הציגה ראיות משכנעות לבעלותה, כולל הסכם רוטיון משנת 1892 המכיר בבית הקברות הארמני, כמו גם בעלות על הקרקע, מסמכים ישנים, מפות ורישומי המתים. בית המשפט קבע כי נטל ההוכחה אינו משפיע על התוצאה, שכן הראיות הארמניות עדיפות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לטענות הבעלות שלהם. מסמכי הקהילה הסיריאנית, ובהם מפה ושתי חג'ות, לא ביססו את בעלותם על רובע מסוים, במיוחד לאור העובדה שבחלקה לא היו גדרות פנימיות או חלוקות. טענת העדה הקופטית התבססה במידה רבה גם על מסמכי העדה הסיריאנית, שלא הספיקו להוכחת טענתה. למרות זאת, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי להעניק למערערים זכות לבקר בחלקה, תוך ציון הקבורה ההיסטורית של בני קהילתם שם. כל מערער חויב לשלם לפטריארכיה הארמנית שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. השופט מ' נאור והשופט י' אלון הסכימו עם פסק הדין.