בר"ע 30291-06-17

תקציר

המבקש, שפוטר מעבודתו בחברה של המשיבה בשנת 2013, הגיש תביעה נגד החברה בשנת 2015 בגין זכויות שונות הנובעות מסיום העסקתו. בין היתר תבעה המבקשת פיצויים בגין התנכלות ופגיעה בשמה הטוב. המשיב ביקש לדחות את התביעה, תוך שהוא מסתמך על פסק בוררות משנת 2014 שהיווה לכאורה השתק. בית המשפט המחוזי הסכים עם טענת המשיב ביחס לטענת ההתנכלות אך לא ביחס לטענת הפגיעה בשמו הטוב של המבקש. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר נדחתה על ידי בית המשפט מבלי להיזקק לתגובת המשיב. בית המשפט קבע כי החלטת בית הדין האזורי מעוגנת וכי לא נפלה טעות המצדיקה התערבות. טענות המבקשת כי בית הדין האזורי התעלם מהחלטה קודמת וכי פסק הבוררות אינו מהווה השתק נדחו אף הן, שכן בית המשפט מצא כי טענות המבקש להתנכלות אכן הועלו והוכרעו בהליך הבוררות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ולא נפסקו הוצאות.