ע"א 774/75

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על העברת זכויות חוזיות בדירה בין המערערת לבין המשיב. המערערת הסכימה להעביר את הזכויות למשיב אך לא עשתה כן. בתי המשפט פסקו לטובת המשיב והורו על ביצוע ההעברה כאמור בהסכם. בית המשפט העליון אישר את החלטות הערכאות הנמוכות יותר, וקבע כי מזכר ההבנות הוא הסכם מחייב. בית המשפט קבע כי כוונת הצדדים להתקשר בהסכם מחייב הייתה ברורה והתזכיר הכיל פרטים מספיקים כנדרש בחוק. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות המערערת בדבר חוסר הבהירות בתזכיר, כגון מועד ההעברה והתשלום, וקבע כי ניתן להסיק אותן מתוכן המסמך. עוד קבע בית המשפט כי נכונותו של המשיב לקיים את התחייבויותיו והכחשתו המכוונת של המערערת את ההסכם מצדיקות אכיפת החוזה כלשונו, חרף ירידת ערך הכסף במהלך ההתדיינות המשפטית. המערער חויב לשאת בתוצאות התנהגותו הפסולה. לפיכך דחה בית המשפט העליון את הערעור ואישר את הצו לביצוע ההעברה, בתוספת תשלום של 10,000 לירות כתנאי מוקדם.