בש"פ 5855/23

תקציר

בית המשפט בחן את הבקשה, את התקצירים הרלוונטיים ואת החלטות המעצר הקודמות, ובסופו של דבר החליט לדחות את רשות הערעור לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי. הרשאות כאלה הן נדירות, שמורות למקרים של שאלות משפטיות משמעותיות או תיקון עוולות חמורות. המבקש לא הציג שאלה משפטית כללית אלא ערער על קביעת בית המשפט המחוזי כי בית משפט השלום סטה מהמלצת שירות המבחן. בעוד שהמבקש טען כי החריגה מוצדקת בשל הוספת פיקוח אלקטרוני והחלפת מפקחים, בית המשפט מצא כי אין בכך די. המלצתו המקורית של שירות המבחן התבססה על הערכה מקיפה של התנהגות המבקש, הסיכון לפגיעה חוזרת וחוסר נכונות לעסוק בטיפול, מעבר להתאמתם של המפקחים המוצעים. למרות שבתי המשפט יכולים לסטות מהמלצות מאסר על תנאי, חריגות כאלה דורשות סיבות משכנעות, במיוחד בעבירות חמורות. בית משפט השלום לא סיפק את "הטעמים המיוחדים" הנדרשים כדי להצדיק את החריגה מהמלצות אלה, שגם היא לא באה לידי ביטוי בהחלטתו. לפיכך, החלטת בית המשפט המחוזי שלא לקבל את חלופת המעצר שהציע בית משפט השלום עומדת בעינה, שכן היא מתיישבת עם ההערכה השלילית של שירות המבחן. משכך, בית המשפט לא מצא עילה לעיוות דין או נימוקים להיעתר לערעור, מה שהוביל לדחיית הבקשה.