רע"ב 910/10

תקציר

המבקש, שהורשע ברצח ונידון למאסר עולם בשנת 1989, ביקש מהמשיב הקלה נוספת בעונשו. הבקשה נדחתה, מה שהוביל את המבקש לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים, שגם הוא נדחה. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור על דחייה זו בפני בית המשפט העליון, בטענה כי בית המשפט לעניינים מנהליים חזר על טעויותיו של המשיב וכי הקריטריונים בהם השתמש המשיב אינם ברורים. שופט בית המשפט העליון קבע כי המקרה לא עורר שאלות משפטיות בעלות חשיבות מעבר לאירוע הספציפי, ולכן רשות הערעור לא ניתנה כדבר שבשגרה. זאת ועוד, השופטת הסכימה עם החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים שלא להתערב בפסק דינו של המשיב, נוכח חומרת פשעו של המבקש, וציינה כי למבקש אין זכות קנויה לעונש מופחת. השופט ציין כי החלטת המשיב הייתה יכולה להיות מדויקת יותר, אך לא מצא עילה להתערב במקרה זה. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור.