ת"א 2584/07

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על בית בגבעת שמואל, שנרכש במקור על ידי שני בני הזוג אך כיום רשום רק על שם האישה. הבנק, שתובע את בני הזוג, טוען כי יש לראות את הבית כרכוש משותף ומבקש מבית המשפט לחלק אותו שווה בשווה בין בני הזוג או לחילופין להטיל על האישה אחריות למחצית מחובו של הבעל לבנק. שמה של האישה שונה לשלה בשנת 1998 כדי להגן על זכויותיה, להבטיח שיהיה לה מקום מגורים במקרה של פרידה, ולהגן על הבית מפני הסיכונים הכרוכים בעסקיו של הבעל. הבנק טוען כי בני הזוג לא נהגו ברצינות וכי יש לראות בבית רכוש משותף, מה גם ששניהם תרמו כספית לבית, כולל שיפוצים. עם זאת, מהראיות עולה כי הבעל התכוון לתת את הבית לאשתו במתנה וכי יש לכבד את מניעיהם. עוד טוען הבנק כי מצוקתו הכלכלית של הבעל מהווה אירוע קריטי שאמור להוביל לכך שהאישה תחלוק על חובו של הבעל, אך השופטת חולקת עליו וקובעת כי טרם נקבע המועד הקריטי לאיחוד החוב. יתרה מכך, השופטת מדגישה כי ניתן להפריך את חזקת הבעלות המשותפת, ובמקרה זה כוונתם הברורה של בני הזוג הייתה להפריד את נכסיהם. לפיכך, התביעה נדחית, והבנק מחויב לכסות את הוצאות הנתבעים בסך של 30,000 ₪ + מע"מ.