ת"ק 38406-06-17

תקציר

בית המשפט בחן מסרון ששלחה המדינה לתובע וקבע כי אין מדובר ב"דבר פרסומת" לפי סעיף 30א לחוק התקשורת. המסר לא היה מסחרי באופיו, ולא נועד לעודד רכישה של מוצר או שירות כלשהו. במקום זאת, הוא שימש כתשדיר שירות בנוגע ליישום החוק הביומטרי, ואף לא היה קמפיין פוליטי. השופטת קיבלה את עמדת המדינה לפיה פרטי הטלפון של התובע נמסרו מרצונו החופשי לצורך קבלת הודעות כאמור. כמו כן, ההודעה סיפקה קישור לאתר האינטרנט של משרד הפנים, שם ניתן היה לבקש את הסרתו מרשימת התפוצה. מטרתו של חוק התקשורת היא להילחם בהשלכות השליליות של הודעות ספאם, ומקרה זה לא הוכיח אף אחת מהבעיות שהחוק מתכוון למנוע. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 400 ₪ בתוך 30 יום.