ע"א 761/88

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך נישואין על מזונות וחלוקת רכוש בין בעל ואישה שנפרדו בשנת 1984. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת האישה למזונות, וקיבל את טענת הבעל כי קיימה יחסי מין עם גבר אחר, דבר שיש בו כדי לפסול את תביעתה על בסיס הדין הדתי. בית המשפט העליון הפך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט קבע כי הבעל לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענתו, כנדרש בדין הדתי. באופן ספציפי, הבעל הסתמך על עדותו של רב על הודאתה לכאורה של האישה ועל טכניקה פרוצדורלית המכונה "קינה וסתירות". עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי עדותו של הרב אינה מספקת, שכן היא אינה עומדת בדרישת שני עדים כשירים להודאות כאלה. יתר על כן, השימוש בתצהירים בכתב במקום בעדות בעל פה לצורך הליך "קינה וסתירות" לא היה מותר על פי הדין הישראלי, שכן הוא מנע מהאישה את האפשרות לחקור את העדים חקירה נגדית. ללא שתי צורות הראיות הללו, טענותיו של הבעל לא יכלו לעמוד. בכך קיבל בית המשפט העליון את הערעור, קיבל את תביעת האישה למזונות והורה לבעל לשלם מזונות קבועים. הבעל נדרש גם לכסות את הוצאותיה המשפטיות של האישה.