ע"ש 5046/05

תקציר

הערעור מערער על החלטת המשיב, מינהל מס ערך מוסף, לדחות השגה שהגישה המערערת בדבר שומת עסקאות המערערת לשנים 2000-2004. המשיב החליט לערוך שומת עסקה על פי מיטב שיקול דעתו, בנימוק שהדוחות שהגיש המערער, שהיה בעל נגריה, אינם נכונים ואינם משקפים את מחזור עסקיו האמיתי ואת רווחיו. בהודעת השומה שנשלחה למערער צוין כי היו חריגות מהותיות בספריו, לרבות עסקאות רכישה לא מדווחות של מסגרות מיטה ואי דיווח על הכנסות נוספות משאריות לוחות עץ שנמכרו כמדפים, וכן מהשכרת מחסן. המשיב קבע כי שולי הרווח עומדים על 70% ובהתאם לכך הוסיף להכנסות המערערת את הסכומים הנובעים מחישוב זה, יחד עם הכנסות השכירות. המערער הגיש השגה, בטענה כי המס ששולם משקף את העסקאות שבוצעו בפועל בעסקיו וכי פנקסי החשבונות שלו משקפים נאמנה את מצב העסק. המערערת הוסיפה וטענה כי שולי הרווח נמוכים משמעותית מאלה שנקבעו על ידי המשיב. ההתנגדות נדחתה, מה שהוביל את המערער להגיש את הערר הנוכחי. בית המשפט מצא כי טענת המשיב בדבר הסתרת עסקאות רכישה וההכנסות מהמדפים לא הוכחה דיה, ועל כן יסודות אלה לא נלקחו בחשבון בשומה. עוד קבע בית המשפט כי בשל נסיבות חריגות, לרבות היעדר ייצוג משפטי מצד המערער במהלך הליכי ההתנגדות, יש לבחון בגמישות טענות חדשות שהועלו בסיכומי הערעור, אם כי הדבר לא חל על ראיות חדשות שניתן היה להציגו קודם לכן. בית המשפט בחן טענות פרוצדורליות ומהותיות שהעלתה המערערת ביחס להליך ההתנגדות. נפסק כי לא נפגעה זכותו של המערער לשימוע, וכי השתתפותו של הגורם שערך את השומה הראשונית בדיון ההתנגדות, אף שלא הייתה ראויה למראית עין, לא פסלה את החלטתו של בעל תפקיד אחר. בהתייחסו לטענות המהותיות, מצא בית המשפט כי קביעת המשיב לשיעור רווח של 70% על סמך בדיקה של תשע חשבוניות בלבד (ארבע מהן שימשו בפועל בשומה) על פני תקופה של חמש שנים, אינה מספיקה ואינה מהווה בדיקה רצינית ויסודית כנדרש בחוק. בית המשפט קיבל את ביקורתה של המערערת על התחשיבים הנוגעים לאחת החשבוניות הללו, ומצא כי מסקנתו של המשיב בדבר שולי הרווח הייתה שגויה. עם זאת, בית המשפט קיבל את עמדת המשיב בנוגע להשכרת המחסן. לאור האמור, קיבל בית המשפט את הערעור באופן חלקי, ביטל את השומה שהוציא המשיב ביחס לשולי הרווח, והורה למשיב לשלם למערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.