בג"צ 3810/05

תקציר

הסוגיה העומדת בפני בית הדין היא האם לבטל את החלטות בית הדין הארצי לעבודה ובית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע לקבל באופן חלקי את בקשת מעסיק המשיב לדחות תביעת עובד לשעבר כהתיישנה מחמת התיישנות. העותר, שעבד אצל המשיב כמנהל חשבונות ראשי ורואה חשבון במשך כעשר שנים, הגיש תביעה נגד המשיב כשבע שנים לאחר סיום עבודתו, בדרישה לגמול שעות נוספות, הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשי דמי הודעה מוקדמת ומענק כספי. הערכאות הנמוכות יותר קבעו כי טענות העותרת לגמול שעות נוספות ולמענק כספי משנת 1996 התיישנו בחלקן. העותר ערער וטען כי עניינו חריג וכי החלטות הערכאות הנמוכות יותר שוללות ממנו את יומו בבית המשפט. עם זאת, בית המשפט הגבוה לצדק, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, קבע כי לא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטות הערכאות הנמוכות וכי הצדק אינו מחייב את התערבותו. בג"ץ קבע כי בתי הדין לעבודה פעלו במסגרת סמכותם וכי העותר התמהמה בעמידה על זכויותיו. עם זאת, בית המשפט הביע אי נוחות מהמצב, ציין את השקעתו הרבה של העותר בעבודתו עבור המשיב והציע למשיב לשקול להסדיר את העניין בדרכי נועם. בסופו של דבר דחה בג"ץ את העתירה ללא הוצאות, שכן מצא כי החלטות הערכאות הנמוכות יותר היו מוצדקות.