ע"א 52991-02-17

תקציר

הערעור מתייחס לשני תיקים שאוחדו בדיון, ת"א 21785-07-14 ות"א 17545-09-14, בנוגע לסכסוך על סך 300,000 ₪ בין לקוח המערער לבין עורך דינו לשעבר, המשיב. המערער טען כי הכסף הוחזק עבורו בנאמנות על ידי המשיב בעקבות שתי עסקאות. הטענה הראשונה, שכונתה "טענת השיקים", חזרה בה על ידי המערערת בתחילת הדיון בערעור. התביעה השנייה, המכונה "תביעת הבית", התמקדה ב-300,000 ₪ שהופקדו אצל המשיב בשנת 2011 על ידי צד שלישי, מר מתי חג'ג', שעמד לרכוש את זכויותיה של המערערת בבית. העסקה לא יצאה לפועל שכן חג'ג' נעצר והוטל עיקול על הבית. המערער טען כי הוא זכאי לכספי הפיקדון כפיצוי. המשיב טען, לעומת זאת, כי זכויותיו של המערער בבית מוגבלות למשכון להבטחת הלוואה וכי כספי הפיקדון לא הוחזקו בנאמנות עבור המערערת. בית משפט השלום דחה את טענות המערער, והוביל לערעור הנוכחי. ערכאת הערעור התמקדה בבקשת המשיב לבטל צו הקפאה על הבית, אשר קבע כי כספי הפיקדון מהווים מקדמה לרכישת זכויותיה של המערערת בבית. המשיב, שהיה בא כוחו של המערער באותה עת, ייצג זאת בפני בית המשפט. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, וביטל את צו ההקפאה על סמך מצג זה. ערכאת הערעור קבעה, כי המשיב, אף שלא היה צד ישיר, היה למעשה בעל דין בהליך הקודם והפיק ממנו טובת הנאה. לפיכך, יש להחיל את דוקטרינת ההשתק השיפוטי, ולמנוע מהמשיב לסתור את טענתו הקודמת. ערכאת הערעור קבעה כי היה על בית משפט השלום לקבל את טענת המערער ולראות בייצוג בבקשת הביטול "הודאה של בעל דין". המשיב הושתק למעשה באשר למהות הפיקדון. עם זאת, מאחר שתביעת המערערת להשבת כספי הפיקדון לא התבססה על קיום תנאי הנאמנות אלא על טעמים אחרים, המליצה ערכאת הערעור לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום ולהחזיר את התיק לבית משפט זה לדיון נוסף. לגופו של עניין, יש לבחון את טענות ההגנה של המשיב, שלא נמנעו מהפעלת ההשתק השיפוטי. כן המליצה ערכאת הערעור לחייב את המשיב בהוצאות המערער בסך 15,000 ₪. השופטת דברת-עבד, פרסקי הסכימה עם דעתו של השופט ואגו. לפיכך, נדחה הערעור על ת"א 21785-07-14, והערעור על ת"א 17545-09-14 התקבל, והתיק הוחזר לבית משפט השלום להמשך הליכים בהתאם לחוות הדעת.