ע"א 326/88

תקציר

פסק הדין מתייחס לילד עידו, שנפגע מכלב השייך לשכנו, המשיב, בעת שאסף עצים לשריפה בל"ג בעומר. הכלב נקשר בחצר ביתו של המשיב, שהייתה מגודרת, עם שלט המזהיר מפני נטייתו של הכלב לנשוך. עידו נכנס לחצר, שהייתה נגישה דרך שער פשפשים לא נעול, והותקף על ידי הכלב. בית המשפט המחוזי פסק לטובת עידו, ומצא את המשיב רשלן ואחראי לנזקיו של עידו, בעוד אמו של עידו נמצאה לא רשלנית. שני הצדדים ערערו. בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעורים. נפסק כי המשיב ידע שהכלב מסוכן ולא נקט אמצעי זהירות יעילים למניעת כניסת אנשים לחצר, למרות תמרור אזהרה והגדר. מאחר שעידו היה קטין, הוא לא היה אחראי להסגת גבול ולא התכוון לבצע עוולה. עם זאת, אמו של עידו נמצאה רשלנית בכך שאפשרה לבנה הצעיר לצאת ללא השגחה בידיעה שכלבו של המשיב מהווה סכנה. תרומתה לרשלנות נקבעה על 20%. באשר לנזקים, קיבל בית המשפט את ערעורו של עידו על הפסד השתכרות, שנקבע על 33,200 שקל, וכן פסק לו 1,500 דולר בגין הוצאות עתידיות בגין ניתוחים פלסטיים. ערעורו של המשיב על פיצויי הכאב והסבל נדחה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי אושר בשינויים האמורים. שני הצדדים נשאו בעלויות שלהם.