ע"א 6235/98

תקציר

פסיקת בית המשפט העליון מתייחסת לסיווג בקבוקי משקה לצורך הטלת מס קניה, המוטל על מוצרים ושירותים מסוימים. בפסק הדין מוסבר כי מטרת מנגנון הסיווג היא לקבוע האם מוצר חייב במס קניה ובאיזה שיעור. בדרך כלל, אריזת המוצר מסווגת יחד עם המוצר עצמו, אך קיים חריג לאריזה המתאימה לשימוש חוזר. פסק הדין תומך בהחלטת מינהל המכס ומע"מ לסווג בקבוקי משקה כחלק מהמשקאות שהם מכילים, החייבים במס קניה. החלטה זו מתבססת על החשש כי השיטה הקודמת לקביעת סכום הפיקדון כחלק ממחיר הבקבוק לא שיקפה את המציאות לפיה רק חלק מהבקבוקים מוחזרים. בית המשפט קובע כי החלטת המינהל נועדה לייעל את גביית המסים, להשוות את מעמדם של נישומים שונים ולדבוק בעקרון הצדק האופקי. היא גם מבטיחה שמס הרכישה ישקף את הפעילות הריאלית וימנע כפל מס. פסק הדין מדגיש את סבירותה של גישה זו ומציין כי נישומים יכולים לבקש פטור אם הם יכולים להוכיח שיעור החזרה גבוה עבור הבקבוקים שלהם. ערעוריה של כרמל מזרחי, שביקשה להצהיר כי המדינה אינה רשאית לגבות מס על בקבוקים שלא הוחזרו, נדחים, וערעורי המדינה על פסקי הדין של בית המשפט המחוזי לטובתם מתקבלים. גם ערעורה של טמפו, שטענה לסיווג שונה של בקבוקים, נדחה.