בש"א 5998/01

תקציר

התיק סובב סביב תביעת רשלנות רפואית שהגישו קטין א.ד. והוריו נגד קופת חולים כללית. קופת החולים, כמשיבה, הגישה הודעה לצד ג' נגד ארקיע נתיבי תעופה לישראל בע"מ, המבקשת, בטענה כי אי הסעת הקטין בדחיפות למרכז רפואי עם יחידה לטיפול נמרץ בפגים גרמה לו נזק. ההודעה הוגשה למעלה משנתיים לאחר האירוע. ארקיע נתיבי אויר לישראל בע"מ ביקשה לדחות את ההודעה על הסף בהתבסס על תקופת התיישנות מהותית, תוך שימוש בחוק התובלה האווירית ואמנת ורשה, הקובעת תקופת התיישנות של שנתיים לתביעות. עם זאת, המשיב טען כי מגבלותיה של אמנת ורשה אינן חלות שכן הקטין לא היה "נוסע" שכן לא עלה לטיסה וכי הנסיבות חורגות מתחום האמנה. השופט קבע כי תחולתה של אמנת ורשה צריכה להיות מוכרעת בתום הדיון באחריות. באשר לתקופת ההתיישנות, קבע השופט כי אם המקרה אינו נופל בגדר אמנת ורשה, תקופת ההתיישנות הקבועה בה אינה חלה. במקום זאת, ייבחן חוק ההתיישנות הכללי. הבקשה לדחייה על הסף נדחתה, והותירה פתח פתוח למבקש להעלות את טענת ההתיישנות במהלך המשפט. המבקש חויב בתשלום הוצאות בסך 2,500 ₪ + מע"מ.