רע"פ 10904/04

תקציר

המבקש, קצין משטרה, ביקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שאישר את הרשעתו ואת גזר דינו על ידי בית משפט השלום בגין אלימות בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות. באירועים הוא תקף את חברתו בשתי הזדמנויות שונות, גרם לה נזק ונזקק לטיפול רפואי. האירוע הראשון התרחש ביוני 2003 וכלל איומים בנשק חם, ואילו האירוע השני התרחש במארס 2004 והסתיים בתקיפה גופנית קשה. בשני המקרים הודה המבקש, שלא היו לו הרשעות קודמות, במיוחס לו. למרות תסקיר מבחן שהמליץ על שיקום בשל תמיכת משפחתו ועברו הנקי, בית משפט השלום שם בראש סדר העדיפויות את חומרת העבירות, וגזר עליו בין היתר 20 חודשי מאסר. בערעור דחה בית המשפט המחוזי את טענותיו להקלה בעונש, בנימוק של חומרת מעשיו ושימוש לרעה בנשקו המשטרתי. המבקש טען כי היה על בתי המשפט לשקול את פיטוריו מהמשטרה כגורם מקל ולהיצמד יותר להמלצות תסקיר המבחן. עם זאת, בקשה זו נדחתה, שכן בית המשפט העליון לא מצא נסיבות יוצאות דופן המצדיקות בחינה נוספת או הקלה בעונשו. בית המשפט הדגיש כי תפקידו כשוטר העצים את חומרת מעשיו וחייב עונש מאסר בפועל.