ת"א 8042-02-08

תקציר

מדובר במקרה טרגי של שני ילדים קטינים, ראניה ועלי ח'ליילה, שטבעו בכנרת בעת ששהו בחופשה עם אמם. הילדים, בני 7 ו-5.5, היו בסירת גומי שנסחפה מהחוף בשל הרוחות החזקות. המבוגרים שליוו אותם לא ידעו לשחות ולא הצליחו להחזירם בשלום. גופות הילדים נמצאו למחרת. אמם של הילדים הגישה תביעת פיצויים נגד מפעיל החוף והמועצה המקומית מגדל, בטענה שרשלנותם הובילה למותם. במהלך המשפט התברר כי מפעילי החוף הפעילו חוף רחצה דה-פקטו, המספק שירותים כמו מקלחות ואזורי משחק, למרות היותו חוף אסור. המפעילים לא נקטו אמצעי זהירות סבירים, כגון הצבת מצילים, כדי להבטיח את שלומם של המבקרים. כמו כן, נמצא כי המועצה המקומית והמדינה התרשלו בתפקידן בכך שהיו מודעות למצב המסוכן אך נמנעו מנקיטת פעולה. בית המשפט מצא את כל הנאשמים אחראים לאירוע. מפעילי החופים נתפסו כאחראים העיקריים (60%), ואחריהם המדינה (25%) והמועצה המקומית (15%). נמצא כי אמם של הילדים תרמה לתאונה בשל רשלנותה (30%). סך הנזק שנפסק לעיזבונם של שני הקטינים, לאחר ניכוי רשלנות תורמת, עמד על 2,530,991 ש"ח, כאשר כל הורה קיבל 885,847 ש"ח. השופט פסק גם בתביעת הנזק הנפשי של האם, ודחה אותה מאחר שלא סבלה מנכות נפשית לצמיתות. לבסוף, השופט הורה לנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הנקובים, בצירוף שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט. בהתאם לכך נקבעו הודעות של צדדים שלישיים, תוך חלוקת החבויות בין הנתבעים.