דנג"צ 3905/20

תקציר

פסק הדין מצדד בדחיית הבקשה, וקובע כי שופטי הרוב פירשו את החוקים הקיימים כך שיצביעו על כך שאין סמכות למעשי המשיבים. השופטים מדגישים כי השאלות העומדות על הפרק הן ממוקדות ומשפטיות, וסובבות סביב סמכויות בתי החולים והמאבטחים לאכוף איסור מזון ולערוך חיפושים בהתאם. בחינתן של סמכויות אלה מביאה בחשבון את הזכויות והאינטרסים של כל הצדדים המעורבים ואת מקורותיהן הנורמטיביים של סמכויות לכאורה אלה. על פי עקרון החוקיות וכלל ההרשאה המפורשת, בית המשפט מגיע למסקנה כי המצב המשפטי הקיים אינו מקנה סמכויות אלה. החלטה זו, המבוססת על פרשנות משפטית ומשפט מנהלי, אינה מהווה פסיקה הלכתית. יתר על כן, פסק הדין מדגיש כי הוא אינו סותר פסיקות קודמות ומתייחס באופן ספציפי לפרשת ראיק, שם נדחתה בקשה דומה של אסיר ערבי לגישה ללחם בפסח. פסק הדין מתייחס גם לחשש מאספקת מזון כשר בבתי החולים ומציין כי אין בכך כדי להצדיק פגיעה מהותית בזכויות יסוד, במיוחד אלה המושרשות בדת. טענות המבקש, הנחשבות לערעוריות אך אינן נחוצות לדיון נוסף, אינן משנות את המסקנה לדחיית הבקשה. לפיכך, הבקשה נדחית, ולא ניתן צו להוצאות נוכח אופיו הציבורי הרגיש של הסוגיה.