עפ"ג 15237-03-24

תקציר

בעניינו של בשאר אבו פריח נגד מדינת ישראל הורשע המערער על סמך הודאתו באישומים בכתב אישום מתוקן, שכלל שני סעיפים של איומים וסעיף אחד של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. באירוע זה חסם המערער את התנועה, איים על מתלונן ותקף אותו פיזית במתחם קניות ציבורי בבאר שבע בשנת 2020. למרות טענות רפואיות המעכבות עונשים חמורים, בית המשפט גזר עליו תחילה 10 חודשי מאסר. המערער ערער וטען כי העונש היה מופרז וכי מעשיו נעשו מתוך התגרות והגנה עצמית, אך הדבר התערער על ידי טענות של חוסר יושר ונונשלנטיות כלפי הליכים משפטיים. עוד טען כי מצבו הרפואי, שמנע ממנו עבודות שירות, יציב על פי הפרסומים האחרונים ואינו מצדיק החמרת עונשו. בית המשפט בחן את הערעור וקבע כי יש מקום להפחית את תקופת המאסר לשמונה חודשים, תוך הכרה בהיבטים פרוצדורליים שבהם התקיימו ציפיות ראשוניות לעבודות שירות. בית המשפט דחה את בקשתו של המערער להציג ראיות חדשות, תוך שהוא טוען להודאותיו הקודמות במהלך המשפט. הודגש כי התנהלותו האלימה במרחב הציבורי, האיום המתמשך מול שוטרים ועברו הפלילי הקרוב מצדיקים ענישה חמורה, תוך הדגשת הגינוי החברתי לאלימות והצורך בהרתעה. בסופו של דבר, בית המשפט סירב לקבל טענות רפואיות מניפולטיביות כסיבה לשנות את העונש באופן משמעותי.