רע"א 7085/14

תקציר

בית המשפט החליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, לצורך מתן פסק דין מחייב במחלוקת בין שופטים בבתי משפט אחרים, בנוגע להסכם בין המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) לבין חברות הביטוח. ההסכם נוגע לזכותה של המל"ל להחזר דמי שיקום ששולמו לנפגעים, ואף שבוטל מאז, ההתדיינות בנושא נמשכת. בית המשפט קבע כי יש לדחות את הבקשה. הוסכם כי תביעת המל"ל להחזר מבוססת על הוראות ההסכם הנ"ל, ולכן ניתן להכריע במחלוקת אך ורק על פרשנות הסכם זה, תוך התעלמות מזכויות החזרה הסטטוטוריות. ההסכם קובע כי הטבות הניתנות להחזר הן אלה המשולמות לפי פרק ה' לחוק, למעט הטבות בעין כהגדרתן בסעיפים 82(ב) ו-86(א) לחוק. בעוד שההסכם הורחב כך שיכלול פנסיות מסוימות, בית המשפט קובע כי ההרחבה חלה על כל תנאי ההסכם. לפיכך, החרגת הטבות בעין מהחזר עומדת גם על פנסיה המשולמת מחוץ לענף נכות מעבודה. כמו כן, בית המשפט מבהיר כי יש לפרש את המונח "טובת הנאה בעין" באופן צר, בהתאם ללשון החוק – קרי, גמלה לריפוי, החלמה, שיקום רפואי או שיקום מקצועי. טענת המל"ל כי פרשנות מרחיבה של המונח עלולה לפגוע בכדאיות הכלכלית של ההסכם אינה נתמכת, והצדדים מוזמנים להגדיר את המונח במפורש בכל הסכם עתידי. השופט י' עמית והשופט נ' סולברג מסכימים להחלטה זו, הדוחה את הערעור ומחייבת את המבקש לשאת בהוצאות המשיבים בסך 15,000 ₪.