בע"מ 3979/22

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 ותקנות בית המשפט לענייני משפחה, התש"ף-2020. בית המשפט הדגיש כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים חריגים הנוגעים לשאלות משפטיות עקרוניות או למניעת עיוות דין. בעיותיו של המבקש לא עמדו בקריטריונים אלה. הסוגיה הראשונה בדבר עיתוי התביעה בדבר סמכות מהותית נדחתה משום שהמבקש לא הגיש במועד ערעור נוסף בעקבות החלטת ביניים שניתנה בעבר על ידי בית המשפט המחוזי, ובכך הפך את ההחלטה לסופית. הסוגיה השנייה, הנוגעת להכרתו של האב כקורבן ישיר של לשון הרע, לא נתמכה שכן פסקי דין קודמים קבעו פגיעה ברורה בו. גם הטיעון השלישי, בדבר העוולה הגלויה והחשש מפני "אפקט מצנן", נכשל. בית המשפט ציין כי העוולה דורשת כוונת זדון, שנמצאה במעשיו של המבקש, ועל כן ראויה הרתעה ראויה. הסוגיה האחרונה הנוגעת להגנות חוק לשון הרע הנוגעות לדיווח חינוכי לא התקיימה, שכן המבקש פעל בחוסר תום לב, תוך ביטול הגנות פוטנציאליות. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 12,500 ₪.