ע"פ 70197/01

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבעל תחנת דלק שהואשם בשלושה סעיפים של מכירת בנזין שלא עמד בתקן 96 אוקטן הנדרש. הדגימות שנלקחו ממשאבות התחנה בשלוש הזדמנויות שונות גילו כי הבנזין שנמכר היה בעל דירוג אוקטן נמוך יותר. הבעלים זוכה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, כאשר השופט פסק לטובת טענת ההגנה כי הדגימות לא טופלו כראוי. השופט הסתמך על מכתב של מינהל הדלק שקבע כי הפקחים ייקחו שתי דגימות וישאירו אחת אצל מנהל התחנה. בית המשפט פירש זאת כהוראה מחייבת, ומאחר שנלקחה דגימה אחת בלבד, הוא העדיף את ההגנה. עם זאת, מכתב זה נמצא כהנחיה פנימית ללא תוקף משפטי מחייב ולא היה בתוקף בעת איסוף הדגימות. בית המשפט העליון קבע כי הסתמכותו של בית משפט קמא על מכתב זה הייתה שגויה. יתר על כן, בית המשפט העליון חלק על מסקנתו של בית משפט קמא כי הליך הטיפול במדגם שלל מהנאשם הגנה ראויה, שכן היו לנאשם דרכים אחרות להבטיח בדיקה הוגנת. מאחר שהראיות הראו בבירור כי הבנזין הנמכר אינו עומד בסטנדרט הנדרש, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, הפך את פסק הדין והרשיע את המשיב. התיק הוחזר לבית המשפט קמא לצורך מתן גזר הדין. השופט נ' אחיטוב והשופט ד' ברלינר הסכימו עם חוות הדעת.