ע"א 1398/05

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתביעה שהגיש האדריכל ומתכנן הערים, ישראל גודוביץ', נגד מה שנראה בעיניו כחוזה מחייב עם המשיבים. התביעה ביקשה הצהרות בדבר התחייבויות ותשלומים חוזיים, וכן הצהרה כי יש לספור את תקופת ההתיישנות ממועד מסוים. פעמיים נדרש בית המשפט ליתן פסקי דין נגד המשיבים בגין מחדלים פרוצדורליים. הערעור בפני בית המשפט מתייחס לפסק דין אחד כזה, אשר דחה את טענותיו של גודוביץ' בשל אי תגובתו לבקשה בדבר התיישנות והיעדר יריבות. המחלוקת המרכזית בערעור זה היא האם הייתה לגודוביץ' הגנה סבירה ומה גרם לאי ההופעה. בית הדין בוחן את התצהיר שהגיש גודוביץ', המפרט את נסיבות ההתקשרות הנטענת ואת התגובות לבקשת הדחייה. ידוע כי בא כוחו של גודוביץ' לא השיב לבקשה בתוך המועדים הנתונים. עם זאת, בית המשפט מקבל את ההסבר כי אי התגובה נבעה מטעות במשרד ומעומס עבודה כבד, ומסווג אותה כטעות בתום לב ולא כהתעלמות מכוונת. כמו כן, בית המשפט בוחן את סיכויי ההצלחה לעניין תקופת ההתיישנות ומוצא כי תביעתו של גודוביץ', המבוססת על מסמך שהוגש בהליכי בוררות, טעונה הסבר והבהרה מצד המשיבים. המסמך המדובר מפרט את ההוצאות ונראה כי הוא מאשר תשלום לגודוביץ'. בית המשפט סבור כי טענה זו ראויה ויש לבררה לגופה. כמו כן, בית המשפט מוצא טעם בטענותיו של גודוביץ' בדבר קיומה של התחייבות משותפת, כמפורט בתצהירו. גם טענה זו ראויה להישמע ולהבהר. לפיכך, הערעור מתקבל, וההחלטה לדחות את התיק מתבטלת. עם זאת, פסק דין זה מותנה בתשלום של גודוביץ' בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ למשיבים בתוך 30 יום. אם לא, ההחלטה המקורית עומדת בעינה.