תא"מ 4473-09-16

תקציר

הסוגיה העיקרית של המקרה מתמקדת בתוקפו של סעיף בהסכם השכירות, הקובע את אחריות השוכר במקרה של תאונה. על פי סעיף 4 להסכם, השוכר נושא באחריות מלאה לתשלומים בגין נזק שנגרם כתוצאה מנהיגה פזיזה או רשלנית. המשכיר הגיש תביעה נגד הנתבעים, בדרישה לגבות את מלוא הוצאות הנזק של תאונה שנגרמה כתוצאה מנהיגה פזיזה של השוכר, בסך 68,263 ₪. הנתבעים טענו כי הוראות הסעיף סותרות את נוהל המפקח הארצי על התעבורה, הקובע כי על חברות ההשכרה להצטייד בביטוח מקיף לרכב שכור ולחייב את הלקוחות בדמי השתתפות עצמית מקסימליים בסך 2,000 ₪, אלא אם הלקוח ויתר במפורש על ביטוח בכתב. בית המשפט הסכים עם הנתבעים, וציין כי המשכיר אינו יכול לגבות סכומים העולים על דמי ההשתתפות העצמית הנקובים בהסכם, העומדים על 8,000 ₪. כמו כן, בית המשפט פירש את הסכם השכירות וקבע כי אחריות השוכר מוגבלת לדמי ההשתתפות העצמית הן באירועים מקריים והן באירועים שאינם תאומים. בית המשפט הדגיש כי יש לקבוע החרגות והגבלות אחריות באופן מפורש, מודגש ומובהר באופן שאינו משתמע לשתי פנים בהסכם השכירות, דבר שלא נעשה במקרה זה. ככלל, הנתבעים אינם חייבים בתשלום כלשהו מעבר לדמי ההשתתפות העצמית, אותם כבר שילמו כתנאי מוקדם לקבלת רשות הגנה. לפיכך, התביעה ליתרת הוצאות הנזק נדחית, והמשכיר נדרש לשאת בשכר טרחת הנתבע, בסך 7,500 ₪.