ע"פ 175/80
פסק-דין עליון
תקציר
המערער, אליהו סמילה, הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בפריצה לדירה ובגניבה ממנה. הראיה העיקרית שהוצגה הייתה תיעוד של דברים שאמר סמילא למפקח אבי כהן, מהם השתמע ממעורבותו בפשע. סמילה טען כי רישום זה אינו קביל שכן הוא הושפע מהבטחת החסינות של החוקרים. שופט בית המשפט המחוזי קבע כי ההקלטה קבילה, ומצא ראיות נוספות התומכות בהודאה. ערעורו של סמילא לבית המשפט העליון התמקד בקבילות התיעוד, כאשר בא כוחו טען כי הוא ניתן תחת השפעת הבטחה לחסינות תמורת מידע. בית המשפט העליון קבע כי כאשר המשטרה יוזמת הבטחה להפוך נחקר לעד מדינה, ובכך לחלץ ממנו הודאה, אין זה הוגן להשתמש בה כראיה במשפט. אולם, אם היוזמה באה אך ורק מהנחקר, והחוקר רק מגיב, אזי אין הבטחה פסולה. במקרה זה, בית המשפט מצא כי סמילה יזמה את המשא ומתן לקבלת חסינות, והחוקרים הסתפקו בתגובה. לפיכך, תיעוד דבריו היה קביל כראיה. עוד מצא בית המשפט כי קיימות ראיות מפלילות נוספות נגד סמילה, לרבות בעלותו החלקית על הטנדר שבו נמצא הרכוש הגנוב, ורמזים נוספים אליהם רמז סמילה עצמו. לפיכך נדחה הערעור על הרשעתו ועל גזר דינו. השופטת מ' בן-פורת והשופטת מ' בייסקי הסכימו עם פסק הדין.
חקיקה מקושרת
ע"פ 175/80 אליהו סמילה נ' מדינת ישראל, עליון (2.4.1981)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.