ת"א 21291-11-17

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: ת"א 21291-11-17 המוסד לביטוח לאומי נ' אבן קיסר בע"מ ואח'** **הקדמה** ההליך דנן עוסק בתביעת שיבוב (סוברוגציה) שהגיש המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל" או "התובע") כנגד הנתבעות, אבן קיסר בע"מ וביטוח חקלאי – אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (להלן: "הנתבעות"). התביעה הוגשה בגין גמלאות ששילם המל"ל למר רביבו (להלן: "הנפגע"), עובד לשעבר אשר לטענת המל"ל חלה במחלת הסיליקוזיס כתוצאה מחשיפה לאבק סיליקה במהלך עבודתו, ואיבד כתוצאה מכך את כושר עבודתו. הנתבעות עתרו למחיקת התביעה על הסף בטענת התיישנות. **העקרונות המשפטיים העיקריים העולים מהמקרה** 1. **תביעת שיבוב (סוברוגציה) מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי:** * **מהות התביעה:** המל"ל טוען לזכותו לתבוע מצד שלישי (הנתבעות) פיצוי בגין הגמלאות ששילם או ישלם לנפגע. זכות זו נובעת מכך שהמקרה שחייב את המל"ל לשלם גמלה, מהווה גם עילה לחייב צד שלישי בנזיקין או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. * **החלת עקרון השיבוב:** המשמעות הנורמטיבית של תביעת שיבוב היא כי על המל"ל להוכיח, במסגרת תביעתו, גם את זכותו של הנפגע כלפי הנתבעים. זכות זו היא הגורמת המגבילה את זכות המל"ל. טענות הגנה שעומדות לנתבעים כנגד הנפגע (כמו התיישנות) עומדות גם כנגד המל"ל. * **השלכה על מועד ההתיישנות:** עקרון השיבוב חל גם על חישוב תקופת ההתיישנות. סעיף 18 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, קובע כי לעניין חישוב תקופת ההתיישנות, אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו (כמו במקרה של שיבוב). כלומר, מועד ההתיישנות נספר גם מהמועד בו היתה ידועה העילה לנפגע עצמו. 2. **טענת התיישנות – עיתוי גילוי הנזק וידיעת עילת התביעה:** * **טענת הנתבעות:** הנתבעות טענו כי הנפגע היה מודע לקיומה של מחלת הסיליקוזיס כבר בשנת 2006, עוד לפני הגשת תביעתו המקורית בשנת 2009 ובטח לפני הגשת תביעתו השנייה ב-2014. מכיוון שתביעת השיבוב הוגשה בשנת 2017, חלפו למעלה מ-7 שנים (ובמקרה זה אף למעלה מ-10 שנים) ממועד גילוי הנזק והידיעה על עילת התביעה, ולכן התביעה התיישנה. * **התייחסות בית המשפט:** בית המשפט קבע כי הנפגע הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 30.9.14, בה הודה כי כבר בשלהי 2007 ידע על קיום המחלה. תביעתו בתיק זה הוגשה ביום 9.11.17. לכן, חלפו למעלה מ-10 שנים וחודש ממועד הידיעה על המחלה ועד להגשת תביעת השיבוב. בית המשפט ציין כי גם אם מפחיתים תקופה של כשנתיים (על פי סעיף 15 לחוק ההתיישנות), תקופת הזמן שחלפה עולה לכאורה על תקופת ההתיישנות. 3. **השפעת תיקוני חוק הביטוח הלאומי על תקופת ההתיישנות:** * **התיקונים הרלוונטיים:** סעיף 328(א1) לחוק הביטוח הלאומי, בתיקוניו (תחולה מ-1.1.14 ו-1.1.16), קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעת שיבוב של המל"ל נגד מבטח או צד שלישי, תחל ביום קבלת "דיווח" מהמבטח, או ביום שנודע למל"ל על הליכים בין הזכאי למבטח/צד שלישי, לפי המוקדם. "דיווח" לעניין זה הוא דיווח על ניכוי פיצויים או על חובת תשלום פיצויים. * **טענת התובע:** המל"ל טען כי למד על תביעת הנפגע רק בינואר 2015, ולכן הארכת תקופת ההתיישנות לפי סעיף 328(א1)(3) אמורה לחול. * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט הדגיש כי האמור בסעיף 328(א1) חל כאשר קיים הסכם או פסק דין המחייב תשלום פיצויים או מתיר ביצוע ניכוי. במקרה הנוכחי, לא נטען לקיומו של הסכם או פסק דין כאמור. לפיכך, סעיף זה, ככל הנראה, אינו חל. 4. **מחיקת תביעה על הסף – עיתוי הגשת תביעה מחודשת:** * **המצב המשפטי:** תביעתו של הנפגע המקורית נמחקה ביום 11.9.16 בשל חוסר מעש. תביעת השיבוב הוגשה ב-9.11.17. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט קבע כי עד ליום פסק הדין, אין בפניו נתון שהנפגע הגיש תביעה מחודשת. לפיכך, אין עניין מקביל התלוי ועומד. בית המשפט לא ראה כל עניין להתלות את ההליכים, והחליט כי מחיקת תביעת המל"ל על הסף אינה חוסמת את זכויותיו אם יקומו תנאים חדשים בעתיד (למשל, אם הנפגע יגיש תביעה מחודשת ובית המשפט יקבע שלא חלה התיישנות). **חידושים משפטיים עיקריים** 1. **החלת עקרון ההתיישנות על תביעת שיבוב:** בית המשפט חידד את העיקרון כי תביעת שיבוב אינה "מתחילה מחדש" את מרוץ ההתיישנות. כניסת המוסד לנעלי הנפגע, לצורך גביית חוב, משמעותה גם שהוא כפוף לאותם מועדים שהנפגע היה כפוף להם, לרבות התיישנות, אלא אם כן הוראה מיוחדת בחוק (כמו חלק מהתיקונים לסעיף 328) קובעת אחרת. 2. **פרשנות מצמצמת של תיקוני סעיף 328(א1):** בית המשפט הבהיר כי ההקלות לכאורה בתקופת ההתיישנות הקבועות בתיקונים לסעיף 328(א1) אינן אוטומטיות. הן מותנות בקיומם של הסכם או פסק דין המחייבים את המבטח או צד שלישי, או מאפשרים ניכוי. בהיעדר תנאים אלו, הדין הכללי של התיישנות חל. 3. **מחיקה על הסף כתרופה דיונית:** בית המשפט הדגים את השימוש במחיקת תביעה על הסף כאשר טענות מקדמיות (כמו התיישנות) מעלות קושי יסודי המצדיק סיום ההליך ללא דיון לגופו, תוך שמירה על זכויות הצד התובע במקרים חריגים (כמו הגשת תביעה מחודשת). **סיכום** בית המשפט המחוזי בחיפה החליט למחוק את תביעת השיבוב של המוסד לביטוח לאומי על הסף, בטענת התיישנות. קביעתו התבססה על כך שתקופת ההתיישנות נספרת ממועד ידיעת הנפגע על עילת התביעה (2007), ושחלפה תקופה העולה על המותר בחוק עד להגשת תביעת השיבוב (2017). בית המשפט הדגיש כי עיקרון השיבוב מחיל את כל טענות ההגנה העומדות לנתבעים כנגד הנפגע, גם כנגד המל"ל, וכי ההקלות לכאורה בחוק הביטוח הלאומי לעניין התיישנות אינן רלוונטיות בהיעדר הסכם או פסק דין. ההחלטה מדגישה את החשיבות של עיתוי הגשת תביעות, גם במסגרת תביעות שיבוב, ואת הצורך של המוסד לביטוח לאומי לעמוד בתנאים הקבועים בחוק, לרבות תקופות ההתיישנות, על מנת לממש את זכויותיו.