ת"צ 28014-01-16

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ארבעה משיבים: עיריית חולון, מנות השרון, גבעתיים מים ועיריית באר שבע. עניינה של התביעה בהוצאות אכיפה בגין משלוח תביעות חוב בדואר רגיל או רשום, כאשר לטענת המבקשים, הסכומים שגבו המשיבים עולים על העלויות הסבירות והישירות של פעולות אלה. בתחילה הוגשה הבקשה על סמך פסיקה קודמת במקרה דומה (עניין ליבוביץ), שהגבילה את ההוצאות שניתן לגבות עבור דואר רגיל ורשום. עם זאת, על פסק דין זה הוגש ערעור, ובית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור, ביטל את ההחלטה הקודמת והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך בירור. הדבר הוביל את המבקשים למשוך את טיעוניהם לתמיכה בבקשה ולייתר אותה. למרות התנגדות המבקשים, הגישו המשיבים הודעות חדלות פירעון, הכירו בתביעה והסכימו לפצות על גבייה מופרזת. עם זאת, נגרמו למשיבים הפסדים כספיים בשל חוסר היכולת לגבות אגרות מסוימות בזמן שהבקשה הייתה תלויה ועומדת. בית המשפט קבע כי מעשיהם של המשיבים היו מוצדקים, שכן הם לא נאלצו להגיש את הודעות ההפסקה וההפסקה ועשו זאת רק לאחר ששקלו היטב את הסיכונים והיתרונות. בסופו של דבר קבע השופט כי יש לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, בהתחשב בכך שהמשיבים הגישו הודעות על פיטורים. יתר על כן, החליטה השופטת כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאותיו של הצד השני, תוך ציון האופי המובן של מעשי המשיבים והיעדר בעיות משפטיות או עובדתיות שהעלו המבקשים שטרם נבדקו. המבקשים לא הצליחו להשיג את תכלית בקשתם, והשופט הגיע למסקנה כי לקופה הציבורית אכן נגרמו הפסדים עקב ההליך.