עת"מ 11758-12-12

תקציר

העתירה הוגשה על ידי שלושה עותרים שלא הורשו לעלות לישראל. המחלוקת העיקרית הייתה באשר לזהות סבתם של העותרים 3 ו-4 והאם היא יהודייה או נוצרייה. המשיבים טענו כי הסבתא היא נוצרייה בשם דינגוט ואילו העותרים טענו כי שמה מנן והיא יהודייה. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו על ידי הצדדים, לרבות תצהירים ורישומים מנהליים. ראיות העותרים כללו את סקר אפרתי ולדמן, בו צוינה סבתו של העותר 3 כמנן, ותצהיר של קרוב משפחה מבוגר, טרקן טסמה, שהצהיר כי זריטו, אמם של העותרים 3 ו-4, היא בתו של מנן. ראיות המשיבים, לעומת זאת, התבססו על בירורים שנערכו עם "מקורבים" ובני משפחה באתיופיה, שטענו כי זריטו אינה בתו של מנן אלא בתה של אישה אחרת בשם דינגוט (Dingut). בית המשפט מצא כי העותרים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם וכי מסקנת המשיבים סבירה על סמך הראיות המנהליות הקיימות. בית המשפט הדגיש את האתגרים שבקביעת עובדות ב"מציאות ללא מסמכים" וציין כי שיקול הדעת של המשיבים בהערכת הראיות הוא סביר ולא ניתן להתערב בו. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל אפליה נגד העותרים, שכן הם לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענתם. בסופו של דבר נדחתה העתירה, ובית המשפט הציע לצדדים לשקול להביא את הנושא לדיון נוסף בוועדה ההומניטרית. שני הצדדים הסכימו להצעה זו, אך בא כוח העותרים התעקש על פסק דין פורמלי, שניתן בהתאם.