ע"ז 16635-05-18

תקציר

השופטת, הילה גורביץ עובדיה, דחתה את ההתנגדות להוצאת צו קיום צוואה, אשר יבצע את צוואתה של המנוחה, ר.מ. הנתבעים הראשון והשני, בהיותם נכדיו של המנוח, טענו כי זכותם להתנגד לצוואה על בסיס היותם "מעוניינים" בעניין. עם זאת, השופט קבע כי רק לנאשם הראשון היה המעמד הדרוש כדי להתנגד, שכן אמו של הנאשם השני – אחותו של המנוח – עדיין בחיים, ולכן עניינו של הנאשם השני אינו קרוב מספיק. לגופה של התנגדות הנתבע הראשון, דחה השופט את הטענות כי הצוואה נערכה בדרך של הטעיה, תחבולה או טעות, ומצא כי הראיות אינן משכנעות ומבוססות על השערות. גם הטענה כי המנוח נעדר יכולת נפשית להבחין בטיבה של הצוואה נדחתה. השופט סמך על עדותו של עד הצוואה, סנגורו, ומצא כי המתנגד לא סיפק ראיות רפואיות או אחרות מספיקות כדי לתמוך בטענתו. יתר על כן, השופט לא השתכנע מהטענה כי הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת. הראיות הראו כי המנוח היה עצמאי, פיזית וקוגניטיבית, והיה בעל קשרים קרובים עם אנשים שאינם התובע – הנהנה העיקרי מהצוואה. גם נסיבות עשיית הצוואה לא הצביעו על השפעה בלתי הוגנת. לפיכך, השופט הגיע למסקנה כי הצוואה משקפת את רצונותיו האמיתיים של המנוח. השופט גם דחה טענות לפגמים צורניים בצוואה, וציין כי כל פגמים כאלה לא בהכרח יפסול אותה, ומצא כי הצוואה עומדת בדרישות הפורמליות של החוק. משכך, פסק השופט לטובת התובע והתיר את הבקשה לצו קיום צוואה, תוך שהוא דוחה את הבקשה למינוי מנהל עיזבון. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 8,500 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.