ת"א 59322-01-21

תקציר

התובעת, חברת בנייה, בנתה 221 יחידות דיור בחמישה בניינים. הנתבעת רכשה שש מדירות אלה אך התמהמהה בביצוע חלק מהתשלומים כפי שנקבעו בהסכמי המכר. על פי ההסכמים, מועד מסירת החזקה בדירות היה מותנה בתשלומים של הנתבעת במועד. התובע תבע את הנתבע בגין עיכוב בתשלומים והנתבע תבע שכנגד בגין איחור במסירת הדירות. בית המשפט פסק לטובת התובע בשני הסעיפים. השופטת פירטה את הדירות המדוברות, מועדי ההסכמים, שלבי הבנייה ומועדי התשלומים המתאימים, תוך הדגשת העיכובים שנעשו על ידי הנתבעת. עבור דירות ב7, ג4, ג7 ו-ג11 עיכב הנתבע את ביצוע התשלום הראשון (40% ממחיר הרכישה), וכן את התשלומים לאחר השלמת שלבי השלד וטיח הפנים. לגבי דירה ג17 עיכב הנתבע את התשלום הראשון ואת התשלומים בעקבות שלבי השלד והגבס, אך עיכובים אלה היו ארוכים יותר מהעיכוב במסירת הדירות. עבור דירה C25, רק התשלום הראשון התעכב. השופט חישב את הפרשי הריבית שנבעו מעיכובים אלה, בסך 212,313.60 ₪, והורה לנתבעת לשלם סכום זה לתובע, בצירוף אגרת בית משפט בסך 5,533 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. התביעה שכנגד נדחתה, שכן השופטת קבעה כי התובעת אינה אשמה בעיכובים במסירת הדירות, שחלקם יוחסו לשינויים שביקשה הנתבעת.