עב"י 55072-09-22

תקציר

הערעור נדחה על ידי בית הדין, ואישר את החלטת בית הדין המשמעתי נגד המערער, עו"ד שנטל שלא כדין 200,000 ₪ מקרן נאמנות. לבתי הדין המשמעתיים, המתמקדים בשמירה על האתיקה של עורכי הדין, מוענק שיקול דעת רחב בהטלת עונשים, והביקורת השיפוטית מפעילה ריסון אלא אם קיימת חריגה חמורה מהתנהגות נאותה. המערער טען כי קיבל את אישורו של הלקוח למשוך את הכספים, אך לא הביא ראיות, מה שהוביל להרשעתו בהפרת כללי האתיקה המקצועית. בנוסף, הוא טען כי יחס בלתי צודק ושיהוי הליכים פגעו בהגנתו, אך לא נמצאו ראיות משמעותיות התומכות בכך, ולא ניכרה אפליה בהשוואה לצדדים האחרים המעורבים. אמנם צוין השיהוי בהגשת התלונה, אך בית המשפט מצא כי אין בכך כדי לפגוע בהגנתו או להצדיק את ביטול האישומים. למרות שהכספים הוחזרו בסופו של דבר, חומרת העבירה הצדיקה נקיטת צעדים משמעתיים, לרבות הרחקה מלשכת עורכי הדין, מה שמחזק את חומרת הפגיעה באמון הציבור בשירותים המשפטיים. המערערת תכסה גם את הוצאותיו המשפטיות של המשיב בסך 5,000 ₪, תוך שמירה על העמדה כי פעולות של עורכי דין, ובפרט של קרנות נאמנות, פוגעות באופן משמעותי באמון הציבור במוסדות המשפט.