עת"מ 38032-06-23

תקציר

העותרים ביקשו לערער על אישור תכנית לחלקת אדמה שתפסו ללא היתר פורמלי. בית המשפט מצא כי טענות העותרים חסרות שחר. ראשית, העתירה הוגשה באיחור משמעותי, והעותרים לא נקטו את הצעדים הדרושים כדי לעצור את התקדמות התוכנית, כגון בקשה להקפאת הליכים. שנית, טענות העותרים לזכויות בקרקע לא נתמכו בראיות מספיקות, ורובם נכנסו לקרקע במסגרת הסכמי חכירה למבנים ארעיים, וחלקם אף בנו מבנים ללא היתר. שלישית, טענות העותרים היו ברובן נגד גופה של התכנית, שאינה בתחום ביקורתו של בית המשפט, ויש להתייחס אליה בהליכי התכנון. כמו כן, בית המשפט מצא כי ההליך התכנוני התנהל כראוי, ללא פגמים מנהליים, וכי אישור התכנית היה סביר. בית המשפט הדגיש כי מטרתם העיקרית של העותרים היא להכשיר את יישוביהם הבלתי מורשים ולעכב את מימוש התוכנית. לפיכך, העתירה נדחתה. העותרים חויבו לשלם את הוצאות המשפט של המשיבים ביחד ולחוד.