בש"א 5346/04

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת החופשה כדי להתגונן מהתביעה הכספית מפני המבקשים, שאינם חולקים על חוב החוב אלא מבקשים לעכב את הפירעון. טענות המבקשים היו מתחמקות, וטענתם כי הבנק היה צריך למכור את מניותיהם המשועבדות מיד לאחר ירידת ערכן נמצאה בלתי סבירה. המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם, ובית המשפט לא מצא כל הצדקה בטיעוניהם נגד תנאי ההלוואה או חוסר הבנתם את המסמכים עליהם חתמו. זאת ועוד, נדחתה גם טענת המבקשים לקיזוז, שכן היא לא הייתה מפורטת דיה וסתרה הסכמים קודמים ואת חשבונותיהם של המבקשים עצמם. בית המשפט הדגיש כי לבנק שיקול דעת באשר לעיתוי מכירת המניות, ונראה כי סברתם של המבקשים כי ערכן יעלה היא הסיבה העיקרית לבקשתם לעכב את המכירה. השופט הגיע למסקנה כי הגנתם של המבקשים נראית מפוברקת ולכן בית המשפט לא יאפשר להם להוכיח את הגנתם, במיוחד בהתחשב בסיכויי הצלחתם הקלושים. המבקשים חויבו בהוצאות הבנק בסך 10,000 ₪.